top of page
חיפוש

ההשלכות של הליך חדלות פירעון על יחידים בישראל


ree

בשנים האחרונות, וביתר שאת לנוכח משברים כגון מגפת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל", חלה עלייה משמעותית בהיקף החובות של יחידים בישראל. זאת, בין היתר, על רקע פער הולך וגדל בין רמת ההכנסה לבין יוקר המחיה והיכולת לפרוע הלוואות. לא אחת, חייבים מוצאים עצמם נגררים להליכי גבייה, לרבות עיקולים, עיכובי יציאה מהארץ והגבלות אחרות, אשר פוגעים באופן ממשי באיכות חייהם וביכולתם להשתקם כלכלית.

בנסיבות מסוימות, מוצא החייב מפלט בהליך של חדלות פירעון, אשר עשוי לשמש ככלי להסדרה כוללת של חובות העבר ולשיקומו הכלכלי (ישנם חובות שאינם ברי הפטר) . הליך זה מוסדר בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, אשר נכנס לתוקף בספטמבר 2019, והחליף את הפקודות וההסדרים שהיו נהוגים לפי פקודת פשיטת הרגל ופקודת החברות.


מיהו "חייב חדל פירעון?"

חייב נחשב כחדל פירעון כאשר הוא אינו מסוגל לפרוע את חובותיו במועדם, או כאשר סך התחייבויותיו (לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות) עולה על שווי נכסיו. במצב כזה, ניתן לפתוח בהליך חדלות פירעון – ביוזמתו או ביוזמת נושיו.


השלכות חיוביות של הליך חדלות פירעון עבור יחיד:


  1. עצירת הליכים משפטיים:  עם מתן צו פתיחת הליכים, מוקפאים כלל ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה נגד החייב, ולא ניתן לפתוח או להמשיך בתביעה או בהליך גבייה נגד היחיד אלא באישור מראש של נותן הצו.


  2. ביטול עיקולים: עיקולים שהוטלו במסגרת הליכי גבייה – על שכר, חשבון עו"ש, קופות גמל וכיו"ב – מבוטלים עם פתיחת ההליך.


  3. עצירת מרוץ הריביות: חדלים מלהצטבר קנסות וריביות פיגורים על חובות עבר.


  4. ביטול הגבלות: מבוטלות כל ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת הליכי גביה, אם הוטלו.


  5. הגנה על נכסים: לא ניתן לשעבד או לעקל נכסים שנכנסו לקופת הנשייה, אלא לצורך סילוק חובות עבר והוצאות ההליך בלבד.


  6. תקופת פירעון קצובה: ברירת המחדל היא תקופת תשלומים בת 3 שנים, שלאחריה ניתן לקבל הפטר. יחד עם תקופת הביניים עד לקביעת תוכנית שיקום, מדובר בתקופה כוללת של כ-4 שנים (כמובן שאם נסיבות העניין מצדיקות זאת אז התקופה תהא ארוכה יותר), להבדיל מהמצב הישן שבו הליך פשיטת רגל היה עשוי להימשך פרק זמן בלתי מוגבל.


  7. תשלום חלקי בלבד של החוב: לרוב, החייב ישלם רק חלק מהחוב הכולל, לפי יכולתו, במסגרת תוכנית תשלומים מסודרת המובילה להפטר.


  8. קבלת הפטר: עם תום ההליך ועמידה בתנאים, ניתן לחייב הפטר – שחרור מכל חובותיו שנוצרו טרם ההליך, ופתיחת ״דף חדש״ נקי מכל חובות העבר.

 

השלכות שליליות והגבלות במסגרת ההליך:


  1. מינוי נאמן וצווי תשלומים: ממונה נאמן מטעם הממונה או בית המשפט, והחייב מחויב בתשלום חודשי לקופת הנשייה, בהתאם ליכולתו הכלכלית.


  2. פגיעה בפרטיות: החייב מחויב להיחקר, להיחשף ולמסור מידע מלא על נכסיו, הוצאותיו, מצבו הרפואי ועוד.


  3. דיווח תקופתי: החייב נדרש להגיש דו"חות דו-חודשיים על הכנסותיו והוצאותיו, ולשתף פעולה מלאה עם הנאמן.


  4. עיכוב יציאה מן הארץ: צו גורף שנכנס לתוקף עם פתיחת ההליך, ומחליף כל צו קודם.


  5. הגבלות בנקאיות: החייב מוגדר כ"לקוח מוגבל מיוחד", מוגבל בשימוש בכרטיסי אשראי, שיקים (למעט תשלום דמי שכירות שכן אז נדרש אישור על כך) ויכול לנהל חשבון רק במתכונת של יתרת זכות (ללא אשראי).


  6. מניעת ייסוד תאגידים: נאסר על החייב לייסד או להשתתף בייסוד תאגיד חדש ללא אישור הנאמן.


  7. חריגים להענקת הפטר: על אף שהליך חדלות הפירעון נועד, בין היתר, להוביל למחיקת חובות העבר, חשוב לציין כי קיימים סוגי חובות אשר עליהם, ככלל, לא ניתן לקבל הפטר, גם עם תום ההליך:

    תשלומים עונשיים: חובות שמקורם בקנסות, עיצומים כספיים או כל תשלום אחר שהוטל על החייב על-ידי רשות מינהלית או שיפוטית בגין הפרת הוראות חוק.

    חובות שמקורם בפעילות בלתי חוקית: חובות שנוצרו תוך כדי ביצוע מעשה מרמה, עבירות גניבה, עבירות מין או אלימות חמורה – אינם בני הפטר.

    חוב מזונות: חוב שנפסק לחייב במסגרת פסק-דין למזונות (לבן/בת זוג, ילדים וכדומה) אינו ניתן למחיקה במסגרת הפטר ונותר בעינו גם לאחר סיום ההליך.


סיכום והמלצות:

הליך חדלות פירעון עשוי לשמש כלי חיוני לשיקומו הכלכלי של יחיד וליציאה ממעגל החובות. מדובר בהליך תחום בזמן, שבמהלכו זוכה החייב להגנה רחבה וליכולת להסדיר את חובותיו תחת פיקוח, תוך מתן הזדמנות להתחלה מחודשת.

עם זאת, מדובר בהליך מורכב, הכולל מגבלות לא מבוטלות, פגיעה בפרטיות וסטטוס משפטי שעלול להשפיע על ההתנהלות הפיננסית של החייב לאורך זמן וגם לאחר מתן צו ההפטר. לפיכך, בטרם נקיטה בהליך זה, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום חדלות הפירעון, על מנת לבחון את כלל החלופות האפשריות – לרבות הגעה להסדרי חוב – ולבחור בדרך המתאימה ביותר לכל מקרה לגופו.

 
 
 

תגובות


התוכן המובא באתר זה נועד למידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי, אינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי, פרטני ומקצועי.

כל הסתמכות על האמור באתר נעשית באחריותו/ה הבלעדית של המשתמש/ת.
גלישה וקריאה באתר מהוות הסכמה לתנאים אלו.

כל הזכויות שמורות ©– דניאלה סולומון, עורכת דין.

bottom of page